AS IS #6
AS IS #6
סדרת מופעי חשיפה | מחול עכשווי מקומי
ניהול אמנותי: ענת צדרבאום
יום ה', 19.12 | 20:00
יום ו', 20.12 | 13:00
סדנאות הבמה והמסך - רח' אמץ 13, ת"א-יפו
8 יוצרות ויוצרי מחול נכנסו לחלל והחלו ליצור. איך בכלל יוצרים בשנת מלחמה?
לכל יוצר.ת יש תשובה משלו.ה, אך כנראה החוט המקשר הוא הדחף ליצור, למצוא נקודת מבט חדשה, ולהביא לעולם משהו שעוד לא קיים.
היצירות והתהליכים אישיים ומגוונים, ועוסקים באיכות נשית, בהתקיימותה או בחסרונה, יחד עם הכמיהה לעולם טוב וכן יותר שיש בו יותר מקום ויותר חמלה.
מזמינים אתכם.ן להיות עדים לכוחם של תהליכי יצירה במחול, בו לכל אחד ואחת מהיוצרות.ים ניתן החופש המלא לחפש, לשאול, לטעות, לבדוק, לחקור, וליצור את יצירתן.ם.
סדרת מופעי חשיפה | מחול עכשווי מקומי
ניהול אמנותי: ענת צדרבאום
יום ה', 19.12 | 20:00
יום ו', 20.12 | 13:00
סדנאות הבמה והמסך - רח' אמץ 13, ת"א-יפו
8 יוצרות ויוצרי מחול נכנסו לחלל והחלו ליצור. איך בכלל יוצרים בשנת מלחמה?
לכל יוצר.ת יש תשובה משלו.ה, אך כנראה החוט המקשר הוא הדחף ליצור, למצוא נקודת מבט חדשה, ולהביא לעולם משהו שעוד לא קיים.
היצירות והתהליכים אישיים ומגוונים, ועוסקים באיכות נשית, בהתקיימותה או בחסרונה, יחד עם הכמיהה לעולם טוב וכן יותר שיש בו יותר מקום ויותר חמלה.
מזמינים אתכם.ן להיות עדים לכוחם של תהליכי יצירה במחול, בו לכל אחד ואחת מהיוצרות.ים ניתן החופש המלא לחפש, לשאול, לטעות, לבדוק, לחקור, וליצור את יצירתן.ם.
בחירת כרטיסים
-
אפשרויות:סוג כרטיס: 19.12 - ₪70₪0סוג כרטיס: 20.12 - ₪70₪0
-
-
סה"כ מחיר: ₪0
שם פרטי: *
שם משפחה: *
טלפון: *
דוא"ל: *
פרטים
AS IS #6
סדרת מופעי חשיפה | מחול עכשווי מקומי
ניהול אמנותי: ענת צדרבאום
8 יוצרות ויוצרי מחול נכנסים לחלל ומתחילים לעבוד. איך בכלל יוצרים בשנת מלחמה?
לכל יוצר.ת תהיה כנראה תשובה משלו.ה, החוט המקשר יהיה כנראה הדחף הפנימי ליצור, הצורך למצוא נקודת מבט חדשה, בביטוי, בלאפשר למשהו שעוד לא קיים לבוא לעולם.
התהליכים, כמו היצירות הם אינדיבידואליים, ומתוכם עולה עיסוק באיכות ובזהות נשית; ובכמיהה לעולם טוב יותר שיש בו חמלה וקבלה, בעולם שיש בו מקום; ובאפשרות הממשית, הכושלת או המטאפורית להגשים כמיהה זו.
היוצרים עצמאיים בחלל, ממלאים את הבית. מה קורה לחלל (סדנאות הבמה והמסך) כאשר הוא מתמלא בתנועות וצלילים?
אנו מזמינות אותכן.ם להיות עדים לכוחם של תהליכי יצירה במחול, בו לכל אחד ואחת מהיוצרות.ים ניתן החופש המלא לחפש, לשאול, לטעות, לבדוק, לחקור, וליצור את יצירתן.ם.
יום ה', 19.12 | 20:00
אלם | בשמת נוסן
צ'יזבט | נגה אהרונוף
מלכה לב פעור | אור סעדי
Showa Nowa | מאמי שימאזאקי
יום ו', 20.12 | 13:00
מַהֲרֵן | אנסמבל ביתא
הטפט הצהוב | עדן קרמר ויעל בן נתן
חומר זול | עדי שוורץ
מקדש מנופח | סופיה קרנץ
אלם | בשמת נוסן
המילים הן שכבה אחת אך המשמעות היא בגוף, ברנדומלי, במחווה, בשטף, בחשיפה, בדחיסות. שטף של כנות, מופע של תשומת לב שמסיח את דעתנו מלהקשיב באמת. הגוף והפנים נעים בצורה אוטונומית, נפרדת מהמילים, ובדרכם הם מבטאים רגשות, מחשבות ואף אמת אחרת - ריקוד כנה.
רקדניות ושותפות ליצירה: עמית טינה, מאיה נבות, מילה לוי
עיצוב פסקול: מתן דסקל
עיצוב תלבושות: קובי סוויסה
הפקה וניהול: תמיר רקושקין
צ'יזבט | נגה אהרונוף
צ'יזבט הוא סיפור דמיוני בעל אופי פולקלוריסטי. היה נהוג לספר בעבר בשעת לילה סביב המדורה. מטרת הצ'יזבט להפחיד את קהל השומעים, כשהסיפורים לרוב קצרים ועוברים מפה לאוזן.
בצ'יזבט, נחקור רבדים שונים של פחד, והפחדה. לאורך היצירה נבחן מתח, ואי נוחות. בהשראת קולנוע כמו טים ברטון, את הרבדים האלה נחקור תוך שימוש בשפה תנועתית שהשראתה דמויות בדיוניות שונות.
רקדניות: נגה אהרונוף ורות דגאי
מלכה לב פעור | אור סעדי
יצירת מחול, פרפורמנס ומוסיקה חיה קבוצתית. הזמן הנוכחי דוחק את כל החושים לסף הכי גבוה, היצירה שואלת מה מתקיים בצמרת העמוסה.
פרפורמריות: מאיה נבות, עדי קרן, עמנואלה אלחדף, עומר טישאור, אור סעדי
ניהול חזרות – דור נחום, עידו ברק
הפקה: דור נחום
מוסיקה: איתי דלומי, שאולי פריד, Got to lie down – Bessie Jones, Alan Lomax
עלה בבכורה במסגרת פסטיבל אסיף 2024 במרכז כלים לכוריאוגרפיה. בתמיכת מפעל הפיס, קרן רבינוביץ, סדנאות הבמה והמסך, תיאטרון מחול ענבל.
Showa Nowa | מאמי שימאזאקי
היצירה מורכבת משלושה חלקים, "Showa" "IMA" ו-"Nowa" היא מתארת אישה שגדלה מילדה קטנה ויוצאת למסע. כאשר היא עוברת את הזמן ומתמודדת עם השבריריות של החיים במצבים כאוטיים, היא נכנעת לזיכרונות מעורפלים ולזרם הרגשות המשתלבים. לבסוף, היא שואלת את עצמה מה היא יכולה לעשות במקום אליו הגיעה בסופו של דבר.
כוריאוגרפיה: ממי שימאזאקי
מוזיקה: קוני פרנסיס, נועם קניאל, רועי בקר
תאורה: ולן סולומנקו
מַהֲרֵן | אנסמבל ביתא
אנסמבל "ביתא" נוסדה בשנת 2005 במקור כדי להוות בית לרקדנים ממוצא אתיופי וליצירה וריקוד בהשראת המחול האתיופי. ביתא מוקירה את המחול האתיופי המסורתי ומתמירה את התכנים התנועתיים הללו אל החופש והמעוף של שפת המחול המודרני. שפת המחול המיוחדת שנוצרה בלהקה מרחפת על קו התפר שבין שני העולמות הללו ומבטאת ביצירות של "להקת ביתא" את הזהויות האתיופית והישראלית בצורה אורגנית ומשולבת.
כוראוגרפיה: דגה פדר
רקדנים.ות: מלכה בקלה, תפארה קוינגטון, לינה דסטה, ליאל איילין, סלאם יאלו, אילני טקלהיימנות, גבריאל מנטסנות, עמנואל וונדמנך, טדסה טפרה, קלקידן טקלו וציונה אווקה.
הטפט הצהוב | עדן קרמר ויעל בן נתן
פרשנות בימתית לסיפור מאת שרלוט פרקינס גילמן משנת 1892
מופע תיאטרון חזותי שמשלב טקסט, תנועה ו-Puppet Cinema. הסיפור שנכתב ב-1892 מתאר את ההידרדרות הנפשית של אישה כאשר בעלה כופה עליה טיפול בבידוד כפי שהיה מקובל בתקופה. היא מפתחת אובססיה לטפט הצהוב שעל הקיר בחדר והוזה בו דמות כלואה.
בהשראת הסיפור המקורי ובהשראת עדויות עכשוויות על מקרים של גזלייטינג רפואי, היצירה מציגה בשפה חזותית-תנועתית מערכת יחסים בין אישה ובין הפנטזיה שלה. בעודה מנסה לאחוז בשפיות בתוך מציאות דכאנית, היא נדחקת אל מעבר לגבול השיגעון.
יוצרות ההצגה, יעל בן נתן ועדן קרמר, הן צמד יוצרות מתחומים שונים (בובנאות, בימוי, מחול ופרפורמנס) שמתעניינות בחיבור בין המדיומים על מנת ליצור חווייה בימתית ייחודית. המפגש בין הגוף החי והנע לבין בובות הוא פתח לאינספור אפשרויות, משחק ומערכות יחסים.
יוצרות: עדן קרמר ויעל בן נתן
רקדנית: ליגל סגל
מוסיקה: גיא מוזס
קול מוקלט: לוטן וולמן
עיצוב במה: נועה גולדשטיין
ליווי אמנותי: שרון סילבר
ייעוץ דרמטורגי: נתלי פיינשטיין
ייעוץ תנועה: דניאל גליה קינד
צלמת: נטשה שחנס
תודות: אלינהר (מאנץ') בינשטוק, עמותת "קרן בריאה", שיר אבנר, שירן גרוס, אביבית זהבי בינשטוק, נועה אבנד, זאק גרינוולד.
המופע הופק בסיוע מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, וקרן יהושע רבינוביץ׳ לאמנויות.
חומר זול | עדי שוורץ
היצירה עוסקת בחקר הקו הדק שבין טבואים מיניים לנשיות, ומציבה במרכזה את נושא האלימות המינית כלפי נשים, השליטה וההכנעות.
באמצעות התנועה, המבצעות – מאיה בוצר שמחון, אלה איסמן ליבר ומאיה נבות – מביאות לבמה תכנים נפיצים של חוויות נשיות, ומבקרות את הקשרים שבין כוח, מגדר, ומיניות. המחול מעורר דיון על גבולות נשיות בחברה מודרנית ועל האופן שבו היא נתפסת ונשלטת.
החיבור בין הכוריאוגרפיה לבין פס הקול הכולל את יונה וולך, זוהר וגנר והמסריחים, ואת עדי שוורץ מעניק מימד נוסף לשיח האומנותי על מיניות ותפיסות מגדריות במרחב הציבורי.
רקדניות יוצרות: אלה איסמן ליבר, מאיה בוצר שמחון ומאיה נבות
מוסיקה: יונה וולך, זהר וגנר ועדי שוורץ
תלבושות: עדי שוורץ ושחף שריקי
מקדש מנופח | סופיה קרנץ
אני מזמנת חלל עם אנרגיה פלסטית מלאה באוויר דחוס לנשום את המורכבות שלנו וליצור חלל אידאלי. מקדש מנופח זוהי עבודת מחול המגדירה חלל אחר, חלל המזמן אליו שייכות נתינה וקבלה של המגוון. עבודה אשר מזמינה את הקהל להיות חלק בבניה של חלל , בנייה של תרבות, בנייה של חברה. לראות להתבונן כיצד דבר קם נבנה מתרחש מול העיניים ואיך כל אחד יוצק פנימה את האינפורמציה האישית תרבותית שלו.
פרפורמנס וכוראוגרפיה: סופיה קרנץ
מוסיקה מקורית: כרמל ריבוך
בכורה: פסטיבל מיפו עד אגריפס 2024
סדרת מופעי חשיפה | מחול עכשווי מקומי
ניהול אמנותי: ענת צדרבאום
8 יוצרות ויוצרי מחול נכנסים לחלל ומתחילים לעבוד. איך בכלל יוצרים בשנת מלחמה?
לכל יוצר.ת תהיה כנראה תשובה משלו.ה, החוט המקשר יהיה כנראה הדחף הפנימי ליצור, הצורך למצוא נקודת מבט חדשה, בביטוי, בלאפשר למשהו שעוד לא קיים לבוא לעולם.
התהליכים, כמו היצירות הם אינדיבידואליים, ומתוכם עולה עיסוק באיכות ובזהות נשית; ובכמיהה לעולם טוב יותר שיש בו חמלה וקבלה, בעולם שיש בו מקום; ובאפשרות הממשית, הכושלת או המטאפורית להגשים כמיהה זו.
היוצרים עצמאיים בחלל, ממלאים את הבית. מה קורה לחלל (סדנאות הבמה והמסך) כאשר הוא מתמלא בתנועות וצלילים?
אנו מזמינות אותכן.ם להיות עדים לכוחם של תהליכי יצירה במחול, בו לכל אחד ואחת מהיוצרות.ים ניתן החופש המלא לחפש, לשאול, לטעות, לבדוק, לחקור, וליצור את יצירתן.ם.
יום ה', 19.12 | 20:00
אלם | בשמת נוסן
צ'יזבט | נגה אהרונוף
מלכה לב פעור | אור סעדי
Showa Nowa | מאמי שימאזאקי
יום ו', 20.12 | 13:00
מַהֲרֵן | אנסמבל ביתא
הטפט הצהוב | עדן קרמר ויעל בן נתן
חומר זול | עדי שוורץ
מקדש מנופח | סופיה קרנץ
אלם | בשמת נוסן
המילים הן שכבה אחת אך המשמעות היא בגוף, ברנדומלי, במחווה, בשטף, בחשיפה, בדחיסות. שטף של כנות, מופע של תשומת לב שמסיח את דעתנו מלהקשיב באמת. הגוף והפנים נעים בצורה אוטונומית, נפרדת מהמילים, ובדרכם הם מבטאים רגשות, מחשבות ואף אמת אחרת - ריקוד כנה.
רקדניות ושותפות ליצירה: עמית טינה, מאיה נבות, מילה לוי
עיצוב פסקול: מתן דסקל
עיצוב תלבושות: קובי סוויסה
הפקה וניהול: תמיר רקושקין
צ'יזבט | נגה אהרונוף
צ'יזבט הוא סיפור דמיוני בעל אופי פולקלוריסטי. היה נהוג לספר בעבר בשעת לילה סביב המדורה. מטרת הצ'יזבט להפחיד את קהל השומעים, כשהסיפורים לרוב קצרים ועוברים מפה לאוזן.
בצ'יזבט, נחקור רבדים שונים של פחד, והפחדה. לאורך היצירה נבחן מתח, ואי נוחות. בהשראת קולנוע כמו טים ברטון, את הרבדים האלה נחקור תוך שימוש בשפה תנועתית שהשראתה דמויות בדיוניות שונות.
רקדניות: נגה אהרונוף ורות דגאי
מלכה לב פעור | אור סעדי
יצירת מחול, פרפורמנס ומוסיקה חיה קבוצתית. הזמן הנוכחי דוחק את כל החושים לסף הכי גבוה, היצירה שואלת מה מתקיים בצמרת העמוסה.
פרפורמריות: מאיה נבות, עדי קרן, עמנואלה אלחדף, עומר טישאור, אור סעדי
ניהול חזרות – דור נחום, עידו ברק
הפקה: דור נחום
מוסיקה: איתי דלומי, שאולי פריד, Got to lie down – Bessie Jones, Alan Lomax
עלה בבכורה במסגרת פסטיבל אסיף 2024 במרכז כלים לכוריאוגרפיה. בתמיכת מפעל הפיס, קרן רבינוביץ, סדנאות הבמה והמסך, תיאטרון מחול ענבל.
Showa Nowa | מאמי שימאזאקי
היצירה מורכבת משלושה חלקים, "Showa" "IMA" ו-"Nowa" היא מתארת אישה שגדלה מילדה קטנה ויוצאת למסע. כאשר היא עוברת את הזמן ומתמודדת עם השבריריות של החיים במצבים כאוטיים, היא נכנעת לזיכרונות מעורפלים ולזרם הרגשות המשתלבים. לבסוף, היא שואלת את עצמה מה היא יכולה לעשות במקום אליו הגיעה בסופו של דבר.
כוריאוגרפיה: ממי שימאזאקי
מוזיקה: קוני פרנסיס, נועם קניאל, רועי בקר
תאורה: ולן סולומנקו
מַהֲרֵן | אנסמבל ביתא
אנסמבל "ביתא" נוסדה בשנת 2005 במקור כדי להוות בית לרקדנים ממוצא אתיופי וליצירה וריקוד בהשראת המחול האתיופי. ביתא מוקירה את המחול האתיופי המסורתי ומתמירה את התכנים התנועתיים הללו אל החופש והמעוף של שפת המחול המודרני. שפת המחול המיוחדת שנוצרה בלהקה מרחפת על קו התפר שבין שני העולמות הללו ומבטאת ביצירות של "להקת ביתא" את הזהויות האתיופית והישראלית בצורה אורגנית ומשולבת.
כוראוגרפיה: דגה פדר
רקדנים.ות: מלכה בקלה, תפארה קוינגטון, לינה דסטה, ליאל איילין, סלאם יאלו, אילני טקלהיימנות, גבריאל מנטסנות, עמנואל וונדמנך, טדסה טפרה, קלקידן טקלו וציונה אווקה.
הטפט הצהוב | עדן קרמר ויעל בן נתן
פרשנות בימתית לסיפור מאת שרלוט פרקינס גילמן משנת 1892
מופע תיאטרון חזותי שמשלב טקסט, תנועה ו-Puppet Cinema. הסיפור שנכתב ב-1892 מתאר את ההידרדרות הנפשית של אישה כאשר בעלה כופה עליה טיפול בבידוד כפי שהיה מקובל בתקופה. היא מפתחת אובססיה לטפט הצהוב שעל הקיר בחדר והוזה בו דמות כלואה.
בהשראת הסיפור המקורי ובהשראת עדויות עכשוויות על מקרים של גזלייטינג רפואי, היצירה מציגה בשפה חזותית-תנועתית מערכת יחסים בין אישה ובין הפנטזיה שלה. בעודה מנסה לאחוז בשפיות בתוך מציאות דכאנית, היא נדחקת אל מעבר לגבול השיגעון.
יוצרות ההצגה, יעל בן נתן ועדן קרמר, הן צמד יוצרות מתחומים שונים (בובנאות, בימוי, מחול ופרפורמנס) שמתעניינות בחיבור בין המדיומים על מנת ליצור חווייה בימתית ייחודית. המפגש בין הגוף החי והנע לבין בובות הוא פתח לאינספור אפשרויות, משחק ומערכות יחסים.
יוצרות: עדן קרמר ויעל בן נתן
רקדנית: ליגל סגל
מוסיקה: גיא מוזס
קול מוקלט: לוטן וולמן
עיצוב במה: נועה גולדשטיין
ליווי אמנותי: שרון סילבר
ייעוץ דרמטורגי: נתלי פיינשטיין
ייעוץ תנועה: דניאל גליה קינד
צלמת: נטשה שחנס
תודות: אלינהר (מאנץ') בינשטוק, עמותת "קרן בריאה", שיר אבנר, שירן גרוס, אביבית זהבי בינשטוק, נועה אבנד, זאק גרינוולד.
המופע הופק בסיוע מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, וקרן יהושע רבינוביץ׳ לאמנויות.
חומר זול | עדי שוורץ
היצירה עוסקת בחקר הקו הדק שבין טבואים מיניים לנשיות, ומציבה במרכזה את נושא האלימות המינית כלפי נשים, השליטה וההכנעות.
באמצעות התנועה, המבצעות – מאיה בוצר שמחון, אלה איסמן ליבר ומאיה נבות – מביאות לבמה תכנים נפיצים של חוויות נשיות, ומבקרות את הקשרים שבין כוח, מגדר, ומיניות. המחול מעורר דיון על גבולות נשיות בחברה מודרנית ועל האופן שבו היא נתפסת ונשלטת.
החיבור בין הכוריאוגרפיה לבין פס הקול הכולל את יונה וולך, זוהר וגנר והמסריחים, ואת עדי שוורץ מעניק מימד נוסף לשיח האומנותי על מיניות ותפיסות מגדריות במרחב הציבורי.
רקדניות יוצרות: אלה איסמן ליבר, מאיה בוצר שמחון ומאיה נבות
מוסיקה: יונה וולך, זהר וגנר ועדי שוורץ
תלבושות: עדי שוורץ ושחף שריקי
מקדש מנופח | סופיה קרנץ
אני מזמנת חלל עם אנרגיה פלסטית מלאה באוויר דחוס לנשום את המורכבות שלנו וליצור חלל אידאלי. מקדש מנופח זוהי עבודת מחול המגדירה חלל אחר, חלל המזמן אליו שייכות נתינה וקבלה של המגוון. עבודה אשר מזמינה את הקהל להיות חלק בבניה של חלל , בנייה של תרבות, בנייה של חברה. לראות להתבונן כיצד דבר קם נבנה מתרחש מול העיניים ואיך כל אחד יוצק פנימה את האינפורמציה האישית תרבותית שלו.
פרפורמנס וכוראוגרפיה: סופיה קרנץ
מוסיקה מקורית: כרמל ריבוך
בכורה: פסטיבל מיפו עד אגריפס 2024
